קדיש Class Twenty Seven. The conclusion of the first half of על ישראל. One) After explaining על ישראל… רבנן… תלמידיהון… תלמידי תלמידיהון we go on to explain ועל כל מאן דעסקין באורייתא. This alludes to the light (enlightenment) that emerges from the Torah of darkness (as it is explained in the Samach Vov).

קדיש Class Twenty Six. In this class we finally got to the wording of על ישראל itself. Introduction: three levels: 1) The Luchos were כולו פנים and 2) The Sefer Torah is פנים ואחור and 3) Torah Sheba’al Peh is על ישראל .כולו אחור the G-dly light behind the wisdom of the Torah (תפארת) ועל…

Class Twenty Five Beginning to read על ישראל. The commentaries expose the meaning of all the detail. For example, the five allusions to Torah Scholars: ישראל, רבנן, תלמידיהון, תלמידי תלמידיהון, כל מאן דעסקין באורייתא It all has meaning. Why a special Kaddish for Talmidei Chachomim. Three generations creates an unbreakable knot.

קדיש Class Twenty Four. Reading again inside the first half of Kaddish reviewing what we discussed last year briefly.

קדיש Class Twenty Three. Review of what we learned last year about the history and spirit of Kaddish. From the outside in, from the prayer of the simple people to the prayer of holiest people, said at every opportunity.

קדיש Class Twenty Two. יתברך וישתבח וכו’ שמי’ דקודשא בריך הוא לעילא מן כל ברכתא וכו’ ונחמתא וכו’ ואמרו אמן (Class 2). A) שמי’ דקודשא בריך הוא what is the difference between our custom to respond with אמן and the other custom to respond with בריך הוא. In our custom Hashem’s name is שמי’ דקודשא…

קדיש Class Twenty One. יתברך וישתבח וכו’ שמי’ דקודשא בריך הוא לעילא מן כל ברכתא וכו’ ונחמתא וכו’ ואמרו אמן (Class 1). The second half of Kaddish is the people’s response to the חזן’s recitation of יתגדל ויתקדש etc. We respond with יהא שמי’ רבה and we continue יתברך etc. until the end of חצי…

Introduction to class on purpose of the Makkos. The Makkos were needed to get Yidden out of Egypt but they had deeper purposes as well.

Introduction to the Sicha on למה הרעותה. The three ways Moshe met the Pharaoh. כה אמר הוי’… לא ידעתי את הוי’ה. אלוקים מול הוי’ה טבע מול נס. Egypt’s Parnassa is from the earth, while Eretz Yisroel is fed from heaven. Pharaoh tries to show that all that Moshe does is from a G-d of nature…

Likutei Sichos vol. 31 page 23 ff. Moshe complains (and he is right). But Hashem explains that this is the only way to get הוי’ה on the level above all constraints.